מתי ליווי אינו מספיק?

ליווי יכול לעזור לעשות סדר, אבל הוא לא מתאים לכל מצב. כאשר יש חשש לסיכון רפואי, נפשי, בטיחותי או משפטי — האחריות היא לא “להמשיך לדבר”, אלא לפנות לגורם מוסמך. ההבחנה הזו מגינה על האדם המתמודד, על המשפחה, וגם על איכות התהליך.

מתי נדרשת הערכה רפואית?

במצבים רפואיים אין מקום לניחוש. התמכרות יכולה להיות קשורה לתרופות, שימוש משולב, מחלות רקע, היריון, תסמיני גמילה או סכנת מנת יתר. אלה מצבים שבהם רופא או שירות חירום צריכים להיות בתמונה.

• הפסקה פתאומית או ניסיון גמילה מאלכוהול, בנזודיאזפינים, אופיאטים או שימוש משולב.
• רעידות, פרכוסים, הזעה קיצונית, בלבול, הזיות, כאבים בחזה או קוצר נשימה.
• שימוש יחד עם תרופות מרשם, מחלת רקע, היריון או מצב בריאותי לא יציב.
• חשד למנת יתר, אובדן הכרה, נשימה איטית או קושי להעיר את האדם.

CDC מדגישים שבחשד למנת יתר, גם אם לא בטוחים, נכון להתייחס לכך כמנת יתר: להזעיק עזרה, לשמור על נשימה וערנות, להשכיב על הצד ולהישאר עם האדם עד הגעת סיוע.

מתי נדרשת הערכה נפשית או קלינית?

התמכרות יכולה להופיע יחד עם דיכאון, חרדה, טראומה, פסיכוזה, אובדנות או התנהגות אלימה. כאשר קיימת מצוקה נפשית משמעותית, ליווי אינו מחליף הערכה של פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי טיפולי או חדר מיון.

1. איום בפגיעה עצמית או באחרים: לא ממתינים לשיחה עתידית.
2. בלבול קיצוני, פסיכוזה או הזיות: דורש הערכה מקצועית דחופה.
3. דיכאון חריף או חוסר תפקוד עמוק: מצריך בירור קליני.
4. אלימות, כפייה או פחד בבית: זה כבר לא רק נושא התמכרות, אלא גם בטיחות.

מתי המשפחה צריכה לערב גורם נוסף?

בני משפחה רבים פונים לליווי כשהם מותשים, מבולבלים או מפחדים. זה לגיטימי. אבל יש נקודות שבהן האחריות היא לערב גורם חיצוני מוסמך.

• כאשר יש ילדים או קטינים בסיכון.
• כאשר יש אלימות, איומים, נשק, נהיגה מסוכנת או חובות שמסכנים את הבית.
• כאשר בן משפחה מסתיר מצב רפואי, שימוש בתרופות או שימוש בחומרים לא ידועים.
• כאשר המשפחה כבר מתנהלת מתוך פחד מתמיד ולא מצליחה לשמור על גבולות בסיסיים.

בישראל, במצבי רווחה, אלימות במשפחה או צורך בסיוע ראשוני, ניתן לפנות למוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי. במצב חירום רפואי או סכנת חיים — פונים לשירותי חירום.

מה ליווי כן יכול לעשות במצבים מורכבים?

גם כאשר נדרש גורם רפואי או קליני, ליווי יכול לעזור סביב התארגנות והבנה — כל עוד הגבולות ברורים.

• לעזור למשפחה לנסח את המצב בצורה מסודרת לפני פנייה לגורם מקצועי.
• להכין רשימת שאלות לרופא, פסיכיאטר, מסגרת טיפול או מרכז גמילה.
• לסייע בתכנון שיחה רגועה לאחר שהסיכון המיידי מטופל.
• להבהיר מה שייך לליווי ומה מחייב טיפול או הערכה מוסמכת.

מתי פונים מיד לשירותי חירום?

אם קיימת אפשרות למנת יתר מאופיואידים ונלוקסון זמין, CDC ו־WHO מציינים שנלוקסון יכול להציל חיים — אך הוא אינו מחליף הזעקת עזרה רפואית והישארות עם האדם עד להגעת סיוע.